בינה מלאכותית למנהלים ומקבלי החלטות- סדנא
בינה מלאכותית AI, הרצאות מקוונות און ליין ON LINE, פיתוח ארגוני- סדנאות ותהליכים ארוכי טווח, חינוך והוראה בעידן החדש, חדשנות, מדע ועתידנות וטכנולוגיה, הרצאות העשרה, גלובליזציה
מהפכת הבינה המלאכותית שוטפת את העולם והיא תשנה את האופן שבו ארגונים פועלים, מפתחים פתרונות ומעניקים שירות ללקוחות שלהם. כלי הבינה המלאכותית החדשים צפויים להגביר את הפרודוקטיביות, לספק תובנות עסקיות חדשות ולשדרג את הצעת הערך של ארגונים לאורך ורוחב תעשיות שונות.
אבל בדומה למהפכות טכנולוגיות קודמות, גם המהפכה הזו מגיעה בטעם חמוץ-מתוק ולצד היתרונות העצומים היא תציב בפני מנהלים ומקבלי החלטות שורה של דילמות: כיצד מכינים את העובדים לשינוי הטכנולוגי הצפוי, כיצד מטמיעים מערכות חדשות באופן שקול ואחראי, כיצד מפרידים בין ההייפ למציאות, מהי הדרך לאתר הזדמנויות אמיתיות ובעיקר, איך שומרים על היתרון התחרותי של הארגון במציאות שבה כולם משתמשים בכלי בינה מלאכותית?
ד"ר יובל דרור הוא סוציולוג של טכנולוגיה, חוקר, מרצה בינלאומי וכותב על תחום הבינה המלאכותית מזה עשור. הוא כיסה את עולם הטכנולוגיה עבור "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות ערוץ 2" ושימש כדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למנהל. כיום הוא בעל הטור "עידן הבינה" במגזין דה-מרקר ומגיש את הפודקאסט הפופולארי, "עושים טכנולוגיה", שפרקיו זכו ליותר מ-2 מיליון האזנות. לאורך השנים הוא פרסם ארבעה ספרים, האחרון בהם "קוד סמוי", הפך לרב-מכר.
בהרצאה מיוחדת המיועדת למנהלים ומקבלי החלטות, ד"ר דרור מסביר את המושגים המרכזיים המרכיבים את מהפכת הבינה המלאכותית דוגמת LLM's, Generative AI, AGI ועוד. הוא מנתח את ההשפעות העסקיות של המהפכה בטווח הקצר, הבינוני והארוך, מצביע על המלכודות שבהם נופלים מנהלים וארגונים ומדגים כיצד להשתמש במתודולוגיית "שלושת ה-P" שפיתח, באמצעותה מקבלי החלטות יכולים לטפל בסוגיות המרכזיות שעומדות לפתחם: איתור פוטנציאל ההשפעה של הטכנולוגיות החדשות, התאמה, שידרוג ושיפור מיומנויות העובדים ושמירה על היתרון התחרותי.
בסוף ההרצאה תתקיים סדנה קצרה שמטרתה, מצד אחד, להצביע על המקומות שבהם הארגון יכול להתייעל ואז לצמוח באמצעות מערכות בינה מלאכותית, ומצד שני על המקומות שבהם הוא חשוף לפגיעה מצד מתחרים שישתמשו במערכות דומות.
אורך ההרצאה והסדנה: כשעתיים
המלחמה שמתנהלת בימים אלו בעזה היא לא המלחמה היחידה. במקביל לה מתפתח שדה קרב בטיקטוק ואינסטגרם, ווטסאפ וטלגרם, פייסבוק, טוויטר וברשתות חברתיות נוספות, סביב הנרטיב, סביב העובדות וסביב השאלה מה בעצם קרה. מדוע כל כך קשה לנצח בו? מה עושה צריכת מדיה חברתית בקרב ילדים ובני נוער בתקופת מלחמה וכיצד היא קשורה לטראומה ופוסט-טראומה, מדוע נדמה שצעירים אמריקאים ואירופאים מזדהים דווקא עם בין-לאדן ואפילו עם היטלר וכיצד כל זה קשור להוראות שניתנו לאלגוריתמים של טיקטוק וטוויטר ואפילו לבינה מלאכותית? הסוציולוג ואיש...
לפרטים נוספים
מהפכת הבינה המלאכותית שוטפת את העולם והיא תשנה את האופן שבו ארגונים פועלים, מפתחים פתרונות ומעניקים שירות ללקוחות שלהם. כלי הבינה המלאכותית החדשים צפויים להגביר את הפרודוקטיביות, לספק תובנות עסקיות חדשות ולשדרג את הצעת הערך של ארגונים לאורך ורוחב תעשיות שונות. אבל בדומה למהפכות טכנולוגיות קודמות, גם המהפכה הזו מגיעה בטעם חמוץ-מתוק ולצד היתרונות העצומים היא תציב בפני מנהלים ומקבלי החלטות שורה של דילמות: כיצד מכינים את העובדים לשינוי הטכנולוגי הצפוי, כיצד מטמיעים מערכות חדשות באופן שקול ואחראי,...
לפרטים נוספים
מדי יום אנחנו מתעוררים לגל חדש של ידיעות המדווחות בהתרגשות על פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית. המערכות האלו, כך אנחנו לומדים, מסוגלות לכתוב עבודות אקדמיות ולענות על שאלות סבוכות, לצייר ציורים מדהימים, להלחין קטעי מוזיקה מרגשים, ליישם אסטרטגיות משחק מקוריות, לספק ייעוץ משפטי ולבנות קמפיינים שיווקיים. מערכות הבינה המלאכותית, דוגמת ChatGPT ו-LaMDA (שעונות על שאלות בשפה טבעית), Dall-E2 ו-Midjourney (שמייצרות ציורים), Alpha-GO (שמפתחת אסטרטגיות משחק), CoPilot (שכותבת קוד) ומערכות רבות נוספות שמבוססות על עוצמת מחשוב אדירה...
לפרטים נוספים
מגפת הקורונה ששטפה את העולם הובילה לא רק למשבר בריאותי וכלכלי אלא גם ובעיקר, למשבר אמון חסר תקדים. משבר זה הוא רב-ממדי והוא מופנה כלפי מוסדות המדינה, מקומות העבודה, הסביבה הפיזית ואפילו כלפי אנשים שקרובים לנו. אמון (trust) הוא הדבק החברתי שנמצא בסיס כל פעולה חברתית. הוא מאפשר לנו לקפוץ אל הלא נודע בתנאי אי-ודאות. מחקרים שנעשו לאורך השנים מצביעים על העובדה שאמון משפיע בצורה חסרת פרופורציה על הכנסות הארגונים והסיבה לכך היא שאמון הוא המטבע החשוב ביותר בעולם העסקים ופגיעה בו מובילה להפסדים כלכליים הנאמדים...
לחצו לפרטים
בחמש השנים הקרובות יזרמו לשוק העבודה הישראלי יותר מחצי מיליון עובדים השייכים לדור הטכנולוגי ביותר שידעה האנושות, דור ה-Z. צעירים אלו מגיעים לארגונים עם דרישות, שאיפות וציפיות אחרות מבני הדור שקדם להם, דור ה-Y. כאשר ארגונים קלטו את בני דור ה-Y באמצע שנות ה-2000, הם הוכו בתדהמה מדרישותיהם וציפיותיהם. חלף כמעט עשור עד שהם ביצעו את ההתאמות הנדרשות במהלכו ספגו הפסדים בהיקף של מיליארדי דולרים בגין תחלופת עובדים, הצורך בהכשרה בלתי פוסקת של עובדים חדשים ואיבוד כישרונות צעירים. כעת, מנהלי דרגי הביניים והדרגים...
לפרטים נוספים
אילו מקצועות עומדים להיעלם ואיך יראו החיים שלנו בעידן של אינטליגנציה מלאכותית? במשך שנים היה המושג "אינטליגנציה מלאכותית" שמור לסרטי המדע הבדיוני, עניין שנחשב לתרגיל מחשבה תיאורטי, פילוסופי. בעשור האחרון הפך התרגיל לאיום הגדול ביותר על העובדים, בין אם הם משתכרים שכר נמוך או גבוה, עובדים בעבודות צווארון כחול או לבן, מיומנים או לא; כולם. כמחצית מכלל העבודות המוכרות לנו כיום, צפויות להיעלם בשני העשורים הקרובים לטובת פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו למעסיקים להחליף את העובד האנושי במכונות, רובוטים, תוכנות...
לפרטים נוספים
יותר מ-75 אלף ספרים ומיליוני עמודים נכתבו רק בעשור האחרון על "חדשנות" (Innovation) ו"יצירתיות" (Creativity). כמעט כל חברה וארגון בעולם עוסקים בשנים האחרונות בתהליך להטמעת חדשנות. אין פלא שסביב המונח "חדשנות" נקשרו כתרים ונוצרו מיתוסים, חלקם הלא מבוטל שגויים ואפילו מזיקים. האמונה במיתוסים האלו מייצרת מערכת ציפיות מנופחת, גוררת החלטות שגויות ובמקרים רבים מובילה לאכזבה של ההנהלה והעובדים כאחד. אחרי שני עשורים שבהן סיקר ועקב אחר חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם ולאחר שכתב וחקר את הנושא בעצמו, ד"ר יובל דרור ראה כמעט את כל...
לפרטים נוספים
אודות מספר מרצים
* כל השדות חובה
