ממרכז הקליטה בערד עד לפריים טיים של החברה הישראלית.

שבירת תקרת הזכוכית או כפי שכינו זאת בעיתון גלובס-שבירת תקרת הבטון

בהרצאה שלו מספר טגניה כיצד הצליח לשבור את תקרת הזכוכית של החברה הישראלית-
עוד מימי ילדותו נשבע טגניה לשבור את מחסום האפליה והגזענות של החברה הישראלית אמר לעצמו "בגלל גזענות בגלל אפליה אני לא אסתכל על החברה מהצד אלא אהיה חלק ממנה:חלק משפיע ממנה"
טגניה מספר בהרצאה שלו איך הצליח להגיע לצמרת התקשורת הישראלית ולהתברג בתוכה -ללא קשרי "נטוורקינג" -שמאופיינת בקשרים חברתיים משפחתיים ,חבר מביא חבר.
הקריירה העיתנואית של טגניה החלה בעיריית ערד.הוא וכמה מחבריו לחטיבה וניגשו לראש העיר ושכנעו אותו לעזור להם במימון הפקת עיתון לבני נוער בעיר.ראש העיר לא היסס וכך החלה ההתנסות הראשונה של טגניה בעיתונות.במקביל עוד כשהוא היה תלמיד בחטיבה שימש ככתב שטח של רדיו רק"ע שמשודר עבור בני הקהילה האתיופית.
בשנת 2004 טגניה קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו לעבוד ככתב בערוץ האיתיופי ישראלי-IETV
במשך ארבע שנים עבד בערוץ ככתב שטח ,מגיש, מנחה פאנלים ועורך תוכניות.
בשנת 2008 הגיעה הפריצה שאליה הוא תמיד חתר.החל לעבוד ככתב פלילים/משטרה של חברת החדשות של ערוץ 2 .ארבע שנים לאחר מכן נבחר ברשימת "100 העיתונאים המשפיעים בחברה הישראלית" של עיתון גלובס