גלעד האן בהרצאה על גלישה בטוחה

 בהרצאה המרתקת אך מצמררת של גלעד האן, תחשפו לשלל הסכנות והפגיעות הקיימות ברשת, מהן נפגעים הילדים שלנו, לצערנו כמעט על בסיס יומי. בשילוב סיפורים אמיתיים, גלעד האן מעביר את המסרים הקשים שלו, מסביר על האחריות שלנו כהורים, ומה ניתן לעשות בכדי למנוע את הדברים הקשים הללו. התשובה היא אופטימית, כי יש איך, והדרכים מובאות בסרטון.

כיצד מתבטאת בריונות ברשת

בשנה האחרונה יש יותר ויותר אירועים בעייתים בהם ילדים מעורבים. בריונות ברשת.
קצת תמונת מצב על הפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת. הנתונים בעייתים מאוד. לצערי יש בכל שבוע לפחות שלושה מקרים של פגיעות פיזיות בבני נוער. אתמול בלילה טיפלתי במקרה לא פשוט של נערה נחמדה שהגיעה לבית החולים אחרי שהיא לקחה כדורים וניסתה להתאבד. אחרי שחיפשנו את המניע לסיפור, מהר מאוד הגעתי למידע. אמא של הנערה דיווחה על הרבה מאוד הצקות שכנראה לא היו רק בבית הספר אלא גם ברשתות החברתיות. איך זה שכל כך הרבה ילדים, רובם טובים, משתתפים באירועי אינטרנט בזויים? ואיך זה שהורים לא מתערבים?

חינוך לגלישה בטוחה ותפקיד ההורים במשוואה

חינוך לתרבות גלישה מתחיל בבתים. נכון שהערייה ובתי הספר והמדריכים עושים את הפעולות, אבל בסופו של דבר כלום לא יחליף חינוך של הורים. אם אנחנו לא נחנך את הילדים לתרבות גלישה, אם לא נהיה מעורבים ולא נציב כללים ושימוש בכלים לסינון בקרה ופיקוח לגלישה, הילדים שלנו יפגעו. בכל שבוע יש לנו אירועים קשים של ילדים שנפגעים. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם הילד שלנו חשף מידע אישי. ולצערי התשובה היא כן. הרבה מאוד ילדים לא מודעים שכשהם מעלים תמונות שלהם, הם חופשים לא רק את השם ושם המשפחה אלא גם את הכתובת המלאה שלהם. היום ילדים וגם הורים מצלמים באמצעות סמארטפונים,זה נחמד, אבל נערה נחמדה מבנימינה שצילמה את עצמה בבית מול המראה, נאנסה, מכיון שהתמונה שמצולמת באייפון מסגירה את המיקום שלך. בשנת 2007 כל ילד שביעי בישראל קיבל איומים כלשהם. בשנת 2009 כל ילדה שלישית קיבלה הצעה מגונה. רב הפגיעות לא מגיעות לתקשורת ולמשטרה, אבל כל שבוע יש לפחות שלושה מקרים.

חובה להיכנס ולראות מה קורה. אמר לי אבא אחד: ״אבל אני לא רוצה להתעמת על הילדה, מה אני אקח לה את הלפטופ שלה?״ התשובה היא כן! אין לך ברירה, יש לך אחריות הורית! אמרתי לו: ׳אם אתה רוצה לקבל אינדקציה בכל שניה מה קורה במחשב של הילדה יש פתרון.׳ ציידתי אותו בהתקן נחמד שנקרא ״ציילד גארד״. יש הרבה התקנים כאלה. מתקינים את זה על המחשב של הילדים, שמים את המייל שלנו, וכל תמונה וכל דבר שקורה במחשב מגיע למייל שלנו. כן, זוהי חדירה לפרטיות, אבל אם אין ברירה? זוהי החובה להכנס ולהציל את הילדה. שעה וחצי אחרי ההתקנה, אותו אבא מתקשר אליי בחרדה ובהיסטריה: ״גלעד תציל את בתי! בתי בת ה12, ילדה בכיתה ו׳, מרימה חולצה, מורידה גוזייה, מצטלמת בחצי גוף עירום לעיניי נער בן 16 שסוחט אותה באיומים, שאם היא לא תעשה זאת התמונות שלה יופצו ברשתות החברתיות.״ הילדה מתה מפחד, ונסחטת באיומים במשך כמה שבועות טובים. בסוף פרצנו לביתו של ה״נער״ בחיפה. הוא לא בן 16, הוא בן 66. שמו נסים כהן. במחשב שלו מצאנו 300 ילדים שהוא הכיר בזהויות ופרופילים שונים.

איפה תוקפים היום ילדים וילדות?

כמה פדופילים יש בישראל נכון לשנת 2012, אתם יודעים? 70 אלף פדופילים. איפה תוקפים היום ילדים וילדות? לא. בגן ציבורי לא יתקפו אותם ולא ידעו בהם. אין תקיפות ברחובות. כל הפדופילים כולם, ברשתות החברתיות. לפני כמה חודשים שתי נערות מאשדוד נכנסו לים וניסו להתאבד. למה? כי קיללו, העליבו והשפילו אותן ברשתות החברתיות. לפני 25 יום בבצרה, בת 16 נסתה להתאבד שוב כי הפיצו תמונה שלה בווצאפ. היא לא יכלה לסבול את הפגיעה. לזיו בן ה14 פרצו לפייסבוק וכתבו סטטוס מעליב. פסק הדין של העליון, קבע כי פריצה לפייסבוק שווה לפריצה לבית. ולהכניס מישהו לרשימת החברים שלך, זה כמו להכניס אותו לבית. בוא תכנס, תראה תמונות. אתה מארח אדם זר בחדר שלך.
השגחה באהבה. מתקינים על הפייסבוק של הילדים ומונעים אלימות ברשת, חרמות, סמים, אלכוהול, תכנים לא נאותים, איומים ועוד.