הרצאה זו היא שילוב בין שתי הראשונות, לקהל יעד המעדיף חיבור בין תקשורת ספורט ותקשורת כללית .
התקשורת הישראלית הגיעה במאה ה-21 לצומת לא מחמיא במיוחד: התחרות הפרועה גורמת לה לפרוץ גבולות וחומות, לשבור כלים, להמיר את חופש הביטוי בסף הגירוי. צהוב כבר מזמן הפסיקה להיות מלה גסה. למעשה, בדרכה אל הרייטינג והסקופ, אין עוד לעיתונות בארץ הקודש פרות קדושות, וכמובן - אין לה אלוהים.
ואם עד לא מזמן דומה היה שפריקת העול והכרסום במלה הכתובה והמשודרת הם בעיקר נחלת מדורי הספורט שלכאורה קלילים ובידוריים יותר ורציניים פחות, הרי שב -2009 אפשר להבחין בבירור בקו הישר (עקום?) העובר בין הכיסוי הספורטיבי ליתר חלקי העיתון, הרדיו והמסך הקטן.
מלר מציג נתונים חסרי תקדים, מצביע על התמורות שעברה התקשורת הישראלית על כל רבדיה, חושף את התהליכים, ומוצא גם סיבות לאופטימיות – והכול בשילוב סיפורים ואנקדוטות מאחורי הקלעים של התחומים הגועשים, תוססים וחשובים בהוויה הישראלית בת זמננו.
מדוע החשיפה הספורטיבית אצלנו חסרת אח, רע ותקדים בתבל? נעמוד על טיב היחסים במשולש שבין ספורטאים, עתונאים ועסקנים בתחום הספורט.
נשמע על הסיפור האמיתי העומד בבסיס הסיקור התקשורתי של הספורט בישראל בקרב הקבוצות עצמן ועל גבי מגרשי הספורט. כיצד מומן מאמן כדורגל לנבחרת ישראל על ידי התקשורת ? איזה טעם יש בתחרות הקשה בין מדורי הספורט השונים בעיתונות ומי הם המרוויחים/מפסידים מכך ?
לנוחויותך, ניתן למלא את טופס ההזמנה למידע נוסף
ולצרף מספר מרצים ולא מרצה בודד. ניתן לגלוש
בגלריות מרצים ולהוסיף מספר מרצים לסל הפניות,
לפניה אחת מרוכזת.
