בינה מלאכותית למנהלים ומקבלי החלטות- סדנא
בינה מלאכותית AI הרצאות, הרצאות מקוונות און ליין ON LINE, פיתוח ארגוני- סדנאות ותהליכים ארוכי טווח, חינוך והוראה בעידן החדש, חדשנות, מדע ועתידנות וטכנולוגיה, הרצאות העשרה, גלובליזציה
מהפכת הבינה המלאכותית שוטפת את העולם והיא תשנה את האופן שבו ארגונים פועלים, מפתחים פתרונות ומעניקים שירות ללקוחות שלהם. כלי הבינה המלאכותית החדשים צפויים להגביר את הפרודוקטיביות, לספק תובנות עסקיות חדשות ולשדרג את הצעת הערך של ארגונים לאורך ורוחב תעשיות שונות.
אבל בדומה למהפכות טכנולוגיות קודמות, גם המהפכה הזו מגיעה בטעם חמוץ-מתוק ולצד היתרונות העצומים היא תציב בפני מנהלים ומקבלי החלטות שורה של דילמות: כיצד מכינים את העובדים לשינוי הטכנולוגי הצפוי, כיצד מטמיעים מערכות חדשות באופן שקול ואחראי, כיצד מפרידים בין ההייפ למציאות, מהי הדרך לאתר הזדמנויות אמיתיות ובעיקר, איך שומרים על היתרון התחרותי של הארגון במציאות שבה כולם משתמשים בכלי בינה מלאכותית?
ד"ר יובל דרור הוא סוציולוג של טכנולוגיה, חוקר, מרצה בינלאומי וכותב על תחום הבינה המלאכותית מזה עשור. הוא כיסה את עולם הטכנולוגיה עבור "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות ערוץ 2" ושימש כדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למנהל. כיום הוא בעל הטור "עידן הבינה" במגזין דה-מרקר ומגיש את הפודקאסט הפופולארי, "עושים טכנולוגיה", שפרקיו זכו ליותר מ-2 מיליון האזנות. לאורך השנים הוא פרסם ארבעה ספרים, האחרון בהם "קוד סמוי", הפך לרב-מכר.
בהרצאה מיוחדת המיועדת למנהלים ומקבלי החלטות, ד"ר דרור מסביר את המושגים המרכזיים המרכיבים את מהפכת הבינה המלאכותית דוגמת LLM's, Generative AI, AGI ועוד. הוא מנתח את ההשפעות העסקיות של המהפכה בטווח הקצר, הבינוני והארוך, מצביע על המלכודות שבהם נופלים מנהלים וארגונים ומדגים כיצד להשתמש במתודולוגיית "שלושת ה-P" שפיתח, באמצעותה מקבלי החלטות יכולים לטפל בסוגיות המרכזיות שעומדות לפתחם: איתור פוטנציאל ההשפעה של הטכנולוגיות החדשות, התאמה, שידרוג ושיפור מיומנויות העובדים ושמירה על היתרון התחרותי.
בסוף ההרצאה תתקיים סדנה קצרה שמטרתה, מצד אחד, להצביע על המקומות שבהם הארגון יכול להתייעל ואז לצמוח באמצעות מערכות בינה מלאכותית, ומצד שני על המקומות שבהם הוא חשוף לפגיעה מצד מתחרים שישתמשו במערכות דומות.
אורך ההרצאה והסדנה: כשעתיים
מערכות הבינה המלאכותית מטלטלות לחלוטין את מערכת החינוך בכלל וכל מערכת שעוסקת בלמידה והוראה (גם כזו פנים ארגונית), בפרט. אנו שואלים את הבינה המלאכותית שאלה , היא נותנת לנו את התשובה, ואנשים חושבים שזה עדות לכך שהיא מסייעת להם בלמידה. במציאות ההפך המוחלט הוא הנכון: כאשר בינה מלאכותית (או כל מערכת, זה יכול להיות מורה) נותנת לך את התשובה, היא שודדת ממך את התהליכים הפסיכולוגיים והנוירולוגיים שמובילים ללמידה אמיתית. אנחנו נותנים לילדים ולעובדים שלנו כלי, שלכאורה הופך את הלמידה לקלה, אבל בפועל, הוא דופק...
לפרטים נוספים
מדוע מערכות בינה מלאכותית עדיין הוזות, האם זו בעיה פתירה? האם הן יהפכו אותנו ליותר חכמים או דווקא ליותר טיפשים? האם הבוטים מסוגלים לשקר לנו ולחרוש מזימות מאחורי הגב שלנו? מהן שתי המיומנויות שכולנו חייבים לפתח, ומהי ההחלטה הכי חשובה שעומדת בפנינו כחברה? יותר משלוש שנים עברו מאז שהגרסה הראשונה של ChatGPT הושקה, והעולם הושלך לתוך מהפכה טכנולוגית חדשה. עד לשנת 2028 יושקעו יותר מ-3 טריליון דולר בפיתוח מערכות בינה מלאכותית, חברות וארגונים משקיעים עשרות מיליארדי דולרים במהלכי הטמעה ולמרות כל זאת אנחנו עדיין לא...
לפרטים נוספים
"מה שלא נמדד לא מבוצע". ההצהרה הזו, שהפכה פופולארית בשנות ה-80', נחשבת לאחת האקסיומות היציבות ביותר בעולם הארגוני. מנהלים, פירמות ועסקים נוהגים למדוד כמעט כל דבר בשל ההנחה שמה שלא נמדד לא ניתן לניהול, ומה שלא ניתן לניהול לא ניתן לייעול ושיפור. אין ספק שלמדידות ומספרים יש יתרונות ברורים. באמצעותם אנחנו יכולים לדרג ולהשוות, לקדם שקיפות, להמריץ אנשים, לקבוע יעדים ולעצב מדיניות. אבל פעולת המדידה היא לא תצפית פאסיבית: היא משפיעה על המציאות ולעתים משנה אותה. מה קורה כאשר אנחנו מודדים את הדברים הלא נכונים, מה...
לפרטים נוספים
מה צריך לקרות כדי שתגידו "אנחנו חיים בעתיד, ממש בעתיד"? מצד אחד העתיד לא קרה ומכיוון שהוא מתרחש בדמיון של כל אחד ואחת מאיתנו, אין הגדרה אחת של העתיד; יש אינסוף עתידים. מצד שני, יש לנו תפיסה קולקטיבית של העתיד שהתעצבה, בין השאר, באמצעות התרבות הפופולארית. כאשר שואלים אנשים אילו טכנולוגיות יהיו בעתיד, הם לעתים קרובות מצביעים על אותן שלוש טכנולוגיות: מכוניות מעופפות, רובוטים חכמים וחלליות מהירות. בגלל שהטכנולוגיות האלו לא הופיעו, אנשים נמנעים מלומר "אנחנו חיים בעתיד"; הם מחכים לו. בהרצאה פורצת דרך, מקורית...
לפרטים נוספים
"חדשנות אמיתית מבוססת על רעיון גדול". הטענה הזו, שבאה לידי ביטוי בתרבות הפופולארית ובאינספור ספרים, סרטים וסדנאות, הובילה לתעשייה ענפה שמלמדת "איך לייצר רעיונות טובים" כשההנחה היא שאחרי גילוי הרעיון הגדול, אחרי הרגע של ה"יוריקה!", החלק הקשה מאחורינו. למרבה הצער, לא רק שיש אינספור רעיונות מצוינים שהובילו למפח נפש ומעולם לא הפכו למוצרים או שירותים מצליחים, העלאת רעיונות ואפילו פיתוח רעיונות טובים, הוא החלק הקל בתהליך החדשנות. אחרי יותר משלושה עשורים בהם סיקר, עקב, כתב ודיווח על חברות הטכנולוגיה המובילות...
לפרטים נוספים
מהפכת הבינה המלאכותית שוטפת את העולם ובדומה למהפכות טכנולוגיות אחרות היא מלווה בתקוות רבות לצד בלבול, הססנות ובעיות חדשות. מצד אחד מתחרים, לקוחות ועובדים לוחצים על ארגונים להשתמש בטכנולוגיות החדשות ומצד שני, הנהלות הארגונים מתמודדות עם לחצים ואתגרים שאת רובם ניתן לתמצת במילה אחת: פערים. הפערים האלו הם בין המצוי לרצוי, בין תחזיות למציאות, בין תוכניות לביצועים, בין מה שהוא דמיוני לבין מה שהוא אפשרי והם מחייבים פתרונות שונים. אם בזה לא די, הם נפערים כמעט בעת ובעונה אחת, במקביל, מה שמגביר את הכאוס...
לפרטים נוספים
מדי יום אנחנו מתעוררים לגל חדש של ידיעות המדווחות בהתרגשות על פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית. המערכות האלו, כך אנחנו לומדים, מסוגלות לכתוב עבודות אקדמיות ולענות על שאלות סבוכות, לצייר ציורים מדהימים, להלחין קטעי מוזיקה מרגשים, ליישם אסטרטגיות משחק מקוריות, לספק ייעוץ משפטי ולבנות קמפיינים שיווקיים. מערכות הבינה המלאכותית, דוגמת ChatGPT ו-LaMDA (שעונות על שאלות בשפה טבעית), Dall-E2 ו-Midjourney (שמייצרות ציורים), Alpha-GO (שמפתחת אסטרטגיות משחק), CoPilot (שכותבת קוד) ומערכות רבות נוספות שמבוססות על עוצמת מחשוב אדירה...
לפרטים נוספים
אודות מספר מרצים
* כל השדות חובה
