ליאור אקרמן

ליאור אקרמן, לשעבר סגן ראש אגף בשב"כ וראש לשכת ראש השב"כ. שימש בתפקידי שטח, ניהול ופיקוד, מבצעיים ומודיעיניים במגזר הערבי ובשטחים, והינו בוגר ישיבה. יזם והקים את מערך הדוברות והתקשורת של הארגון ואת מערך קשרי החוץ שלו, היה מעורב במגעי השב"כ וממשלת ישראל עם הפלסטינים, המצרים, הירדנים והממשל האמריקאי. ליווה את התנהלות מדינת ישראל באירועי האינתיפאדה השנייה, היה מעורב בחקירות הדרמטיות ביותר שידעה המדינה, כולל חקירת רצח ראש הממשלה רבין ז"ל, במפגשים הסודיים שהתנהלו לאורך השנים עם הממשל האמריקאי, הפלסטינים, המצרים ונוספים. בנה ופיתח את תורת העבודה של ארגוני הביטחון אל מול התקשורת, אשר אומצה גם ע"י דוברות צה"ל וארגונים נוספים בארץ ובעולם. מומחה בשפת הגוף ותקשורת בלתי מילולית.

ליאור אקרמן היה בעלים ומנכ"ל של שתי חברות פרטיות, התמחה בייעוץ אסטרטגי לחברות וארגונים בתחומי הניהול והמנהיגות. משמש כפרשן בולט בתקשורת לענייני טרור, ביטחון, ערבים ומודיעין. לאורך שנים היה בעל טור שבועי קבוע בעיתונים: מעריב וג'רוזלם פוסט, ישראל דיפנס ואתרי אינטרנט. עד כה פרסם ארבעה ספרים: "הלנצח נאכל חרב?" ,"השליח", "מדינת ישראל השלישית" ו- "אינטואיטיבי". מעבר לתחום הביטחון, עוסק רבות בתחום השלטון והשינוי החברתי במדינה ומוביל בתקשורת קו פעולה להתמודדות עם אתגרי המדינה בשנים הבאות באמצעות תנועת "הדור בקצה המנהרה", בראשה עמד בעבר, ובראש יוזמת "מועצת העם החדשה" הפעילה כיום. חבר המועצה הציבורית של ארגון "פתחון לב" וחבר הדירקטוריון וההנהלה של "הקרן לחקר הסרטן בישראל". כיום, חוקר בכיר וראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

בוגר תואר ראשון בהצטיינות בתקשורת ומדעי המדינה, ותואר שני בהצטיינות במשפטים כמו גם לימודי מנהל עסקים, מזרחנות ועוד. דובר מספר שפות ביניהן: עברית, אנגלית, ערבית וספרדית.

 

כשאין שב"כניק יש חמאסניק

בטור הדעה ״כשאין שב״כניק יש חמאסניק״, אשר פרסם ליאור אקרמן בעיתון ׳הארץ׳ בשנת 2014, מגיב אקרמן בצורה נוקבת על הטור שכתבה נילי אושרוב שעסק בעבודת אנשי השב״כ.
הטקסט של אקרמן משלב בין חדות לרגש, וחודר עמוק אל נבכי הסוגיה הסבוכה של שליטת ישראל בשטחים, תוך ביקורת על הקרע הקיים בין הימין והשמאל בפוליטיקה הישראלית. [ למעבר לכתבה המלאה ]