דר' יובל דרור - "3 מיתוסים על חדשנות"

 הניסיון לייצר חדשנות בארגונים, אני מניח שהמילה הזו כבר יוצאת לכם מכל החורים. לנצח במרוץ של החדשנות, להיות הכי חדשן- הפכו בעשור האחרון לאובססיה.

מספר הספרים שהתפרסמו רק בעשור האחרון, רק באנגלית, מינואר 200, שהתיאור שלהם והמילה שלהם ומשהו בכותרת שלכם מכיל את המילה חידוש- בפעם האחרונה שבדקתי עומד על יותר מ35,000. נניח שבאמאזון לא יודעים לספור ונניח שיש שם הרבה כפילויות ונניח שהם סופרים פעמיים, נניח שמדובר רק ב10%- משהו כמו 3,500 ספרים, זה הכל.

בספר ממוצע יש 280 עמודים. זה אומר שרק בעשור האחרון, רק באנגלית, התפרסמו יותר ממיליון עמודים שקשורים במונח חידוש וזה ממשיך עוד ועוד אך אני אמשיך הלאה. הבעיה עם המנוח חדשות היא שיצא לו שם טוב אך מהסיבות הלא נכונות. סביב המונח הזה נקשרו המון מיתוסים. חלקם הלא מבוטל, שגויים. בהרצאה זו אני מבקש להילחם בשלושה מיתוסים ולהסביר כמה אמיתות. חלקן כואבות ולא נעימות, אבל אני אומר בואו נדבר אמת. אין לי פה הרבה זמן אז אספר לכם רק על מיתוס אחד מתוך השלושה. בחרתי להתמקד במיתוס השלישי. ב-1874 אלכסנדר גרהם בל סיים להמציא את ההמצאה הכי גדולה שלו- הטלפון. הוא ניגש לחברת התקשורת הכי גדולה במאה ה-19, ווסטרן יונין, והציג להם את ההמצאה הזו. ווסטרן יוניון חשבו קצת על העניין ומיד דחו אותו. הם אמרו שזה לא יכול להיות יותר מצעצוע של ילדים ושזה לא יתפוס.

אלכסנדר גרהם בל היה קצת מדוכא אבל הוא לא נתן לדיכאון הזה להכריע אותו- הוא הלך והקים חברת תקשורת ששינתה את העולם. הסיפור על אלכסנדר גרהם בל הוא לא סיפור יוצא דופן. מייסדי גוגל, לארי פייג׳ וסרגיי ברינצ׳, מאלתא ויסטה- זוכרים את המנוע חיפוש הזה? האלגוריתם שהם המציאו לא שווה את הכסף. הבנקאי של הנרי פורד, אמר להנרי פורד על ההמצאה שלו לאיזה מכוניות, אמר שהסוס פה כדי להישאר, אבל המכונית זו אופנה חולפת. כך הוא אמר לממציא של המכונית הנמכרת בכל המזנים. למעשה אם תגרדו מתחת לפני השטח של כל המצאה גדולה, אתם תגלו אינספור דחיות, צחקוקים, ביטולים מאנשי תעשייה ולא פעם גם מעמיתים שלכם לעבודה. למה? כי הטענה שאנשים אוהבים רעיונות חדשים היא מיתוס. אנשים לא אוהבים רעיונות חדשים. אנחנו מעדיפים רעיונות חדשים רק אחרי שמישהו בדק אותם. והאמת שיש לזה סיבה טובה כי לפעמים חלק מהרעיונות הם פשוט דפוקים. אנחנו מבלבלים בין רעיונות חדשים באמת לבין רעיונות טובים שהם לא חדשים, אבל הם חדשים לנו. אז אנחנו אומרים ׳אהה זה רעיון חדש׳. התשובות שחדשנים מקבלים יכולות למוטט כמעט כל אחד. שמתי פה תשובות כאלה, וכולנו מכירים כאלה תשובות, חלקנו קיבלנו אותן לא פעם כשהבאנו רעיון חדש. מבחינה אבולוציונית, אני מדבר רגע כביולוג, יש הגיון בזה שמישהו יבדוק את הרעיון לפני שאנחנו נבדוק אותו. אחת הסיבות שאנחנו לא אוהבים רעיונות חדשים היא שאנחנו מפחדים.

אם תשאלו אנשים ממה הם מפחדים, הם יגידו לכם פחד במה (כן הדבר הזה שאני עושה עכשיו זה משהו שמפחיד הרבה מאוד אנשים), פחד ממקומות גבוהים, ג׳וקים- אבל אם תעשו סקר ותשאלו מה באמת מפחיד אנשים, יש חמישה פחדים אמיתיים: נישואים, גירושים, מעבר למקום חדש, מוות של אדם קרוב או פיטורים. האירועים האלה מלווים בהרבה מאוד מתח אבל מה שבעיקר הם כופים עלינו- הם כופים עלינו שינוי. חדשנות אמיתית היא במובנים רבים בדיוק זה. היא כופה עלינו, על הארגון שלכם, לקוץ אל הלא נודע. אבל בתוך הדבר הזה אנחנו יודעים, יש סכנה. והסכנה הזאת מובילה לפרדוקס מאוד מעניין, והוא- ככל שהרעיון שלכם גדול יותר, ככל שיש לו פוטנציאל אמיתי להביא שינוי לארגון שלכם, כך יהיה לכם יותר קשה למצוא מישהו שמוכן יהיה להמר עליו. המישהו הזה הוא המנהל שלכם. נשאלת השאלה למה?. תראו, אפשר להבין מנהלים, אני אומר את זה בלי טיפה של ציניות, אפשר להבין מנהלים שמחפשים דרכים חדשות לשלוט בסביבה שלהם, ממש לא קל למנהל ביזנס להיות גם רווחי וגם מתקתק- זה אתגר גדול. אבל אם ארגון דורש מהעובדים שלו להיות חדשניים, אם זו דרישה ניהולית מהעובדים להיות חדשניים, הרי שהארגון צריך לקחת בחשבון שמדי פעם הוא יצטרך לעשות את זה. מדי פעם הוא יצטרך לקפוץ אל הלא נודע, אחרת זה לא יעבוד. זה רק מיתוס אחד מבין השלושה. אחרי שאני גומר לחסל עוד שניים, אני מציע גם כמה עקרונות ורעיונות שארגונים צריכים לקחת בחשבון כשהם נכנסים לתהליך הזה של חדשנות. אני אתן לכם רק שניים קצרים. הראשון זה אל תשכחו את הביצוע.

תראו, רעיונות הם דברים מופשטים. אתה לא יכול לנסוע הביתה על הרעיון של המכונית ולא יכול לטוס ללוס אנג׳לס על הרעיון של המטוס. כדי לעסוק בחדשנות הרעיון שלכם צריך לתפוס צורה. צריך שהוא יהפוך לאב טיפוס, לדמו, למשהו- כדי שייראו שהוא עובד. התהליך הזה, כל הדרך מרעיון לביצוע, נקרא באנגלית excecution. עכשיו לא סתם למילה הזו יש שתי משמעויות- הוצאה לפועל וגם הוצאה להורג. זה אולי החלק הקשה ביותר בכל התהליך- עשית אותו טוב ואתה יכול לרוץ עליו במשך שנים, אם עשית אותו רע- אף אחד לא יזכור אותו. רעיונות נמצאים בכל מקום, לכולנו יש אותם. החכמה היא לעשות את כל מה שצריך כי לממש אותם. אנחנו מכירים שמות כמו אדיסון, פורד, בל- לא בגלל שהיו להם רעיונות טובים אלא בגלל שהם מימשו אותם, הם הוציאו אותם לפועל. אומנות אמיתית היא כזו שבסוף יוצאת אל הפועל, היא לא נשארת בגדר רעיון. וכאן יש בעיה- כי יותר מדי אידיאלים, והמוצר שלכם לעולם לא יושק. פחות מדי אידיאלים, והוא לא חדשני. אז מה הנוסחה? אין נוסחה לצערי.
זה משהו שצריך להתמודד איתו בזמן אמת. יש עוד משהו שאני רוצה להגיד לכם- אל תפחדו להיכשל. תראו, בארגונים רבים מבקשים מאתנו להראות כמה אנחנו נוכל להרוויח אם רק הרעיון שלנו יצליח. עכשיו ההתמקדות ברווח היא מובנית מאליה, בגלל זה אנחנו פה, אנחנו כאגון- אנחנו פה כדי לעשות כסף. אבל אני מציע לארגונים לחשוב על זה מהכיוון השני- לא לחשוב כמה הם עומדים להרוויח, אלא כמה הם מוכנים להפסיד. מהרגע שאתם מתחילים להרגיש בנוח עם כישלון, אתם נמצאים במצב המנטלי הנכון ללמוד מכישלון.

אפילו לחגוג אותו. אני אומר, תנו פרס למי שנכשל! אב כישלון שאתה אומר, וואו- תנו לו פרס. שמישהו ייתן לו מדליה. כישלון אמיתי, צריך לחגוג. והסיבה היא שהכישלון הזה לימד אתכם משהו מאוד חשוב- לאן לא ללכת. מכיוון שהחלטתם כמה אתם מוכנים לשלם תמורת הכישלון הזה, אין סיבה לערוף אתה ראש של אף אחד. המצגת שלי היא כמו שאתם רואים מאוד מובנית, אבל אני חייב איזה סיפור ככה באמצע. הגיעה למכללה למנהל משלחת יפנית, ופגשה את דיקאן מנהל עסקים שלנו. היפנים נורא מתעניינים בסטרטאפים, להם אין את זה, והם אמרו ׳תגידו איך ישראלים מתמודדים עם כישלון? הרי רק אחד מתוך 10 סטרטאפים מצליח׳. יפנים, כן? אצלם כמישהו נכשל זה, וואי וואי. והדיקאן לא הבין בכלל את השאלה, וענה להם- ׳מה זאת אומרת, אנחנו חוגגים כישלון! אצלנו יזמים מכניסים את זה לשיא- נכשל דיקאן, נכשל דיקאן, נכשל דיקאן.׳ אנחנו לא יפנים! תחגגו כישלון. אז, השורה התחתונה שלי היא שאתם עומדים להיכשל, ועומדים להיכשל הרבה. אז קודם כל תלמדו ליהנות מזה, ואחר כך- תשתדלו להיכשל מהר.

מהרגע שתיכשלו מהר תוכלו להתקדם עד שתגיעו אל התשובה הנכונה. מבוא לסרטון: בהרצאה מרתקת ושופעת בדיחות והלצות, מתאר ד״ר יובל דרור את השינויים והמגמות הטכנולוגיים והשפעתם על חיינו כפרטים, ועל החיים של חברות וארגונים. כיצד עומדים בלחץ? כיצד עומדים בקצב? והאם בכלל עומדים? ההסברים והדוגמאות, בסרטון.