חוש הריח האנושי - "על טעם ועל ריח" ...
"על טעם וריח אין להתווכח" אומר פתגם ידוע. צוות מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולארית, מצא באחרונה את הבסיס המולקולארי -גנטי לתובנה עתיקת יומין זו.
אלף גנים בגנום שלנו מקודדים קולטני ריח האחראים לזיהוי ריחות שונים. זה שנים רבות ידוע שיותר ממחציתם הפכו במשך האבולוציה ל"גנים מתים" שאיבדו לחלוטין את פעילותם בכל בני-האדם. לכן רבה כל כך הייתה ההפתעה, כאשר פרופ' לנצט וצוות המחקר שלו גילו באחרונה שבנוסף לכך קיימים עוד כ-50 גנים שהם פעילים בבני אדם מסוימים, וחסרי פעילות לחלוטין באחרים.
חישוב פשוט מראה שכמעט כל אדם מתאפיין בדפוס ייחודי של התפלגות 50 הגנים הללו בין המצבים של "פעיל" ו"כבוי". כך נוצר, למעשה, מעין בר-קוד גנטי אישי המתבטא בשילוב ייחודי של הגנים האלה. ברור שהגיוון הגנטי שהתגלה משפיע על הדרך שבה כל אדם קולט ומפענח רבים מאלפי הטעמים והריחות הקיימים בעולם.
התגלית החדשה יכולה להשפיע רבות על הדרך שבה תעשיות הבשמים, המזון והמשקאות מעצבות מוצרים בעלי ריחות חדשים. בדרך כלל, ההחלטות בתחום זה מתקבלות על-ידי אדם אחד או צוות קטן של מומחים, האמורים לייצג מיליארדי לקוחות. אך אם כל אף הוא שונה, ואם גם הרקע האתני משנה את התמונה, כי אז נראה שהתעשייה תהיה חייבת לחשוב מחדש על הנושאים הללו. המדענים סבורים שבקרוב יהיה נחוץ להשתמש בשבבי דנ"א כדי לבצע איפיון אישי של גנים המקודדים את קולטני הריח, גם בקרב צוותי בדיקה, וגם בקרב אוכלוסיות רחבות. במלים אחרות, נראה שבעתיד הלא רחוק צפויים שינויים מרחיקי לכת בתחום הפיתוח של מוצרי קוסמטיקה ומזון, בדומה למתרחש בתעשיית התרופות.