מכירים את הסיפור על הזוג הישראלי שהגיע לסוכן נסיעות ושאל "כמה תעלה טיסה לתאילנד"? הסוכן הסתכל על הזוג ואמר: 1,500 דולר. השניים התרווחו על הכיסאות בחיוך והסוכן מיהר להבהיר: "לאחד". "אוקי" אמר הגבר וחייך לאשתו והסוכן מיהר להבהיר: "לכל כיוון".
זוהי בדיוק גדולתה של שפת הגוף העסקית. כפי שכולנו יודעים – הגוף לא משקר...
אם תדעו לקרוא את האדם שעומד מולכם, תוכלו לסגור עסקה טובה בהרבה, תוכלו לדעת מתי אפשר, בקלילות, להוסיף כמה אפסים לסכום, ותוכלו גם לדעת מתי עסקה לא תצא אל הפועל, וחבל על המאמץ להרשים.
כמה טיפים, וטעימה מהספר:
איך "תריח" שעובדים עליך?
גירוד באף, או נגיעות קלות באף עם קצות האצבעות, הן סימן ברור לאי אמירת אמת.
מסתבר שבסיפור על פינוקיו היה גרעין אמת, ולגירוד האף יש הסבר פיזיולוגי, מסתבר... כאשר אנו כועסים, עצבניים, או משקרים ישנם כימיקלים המפוזרים בגוף וגורמים לאף להתרחב כתוצאה מזרימת דם מוגברת. הדבר מביא לתחושת עיקצוץ קלה, ולצורך לגרד את קצה האף...
איך חתיכת נייר שנופלת יכולה להציל עסקה?
כשהמאזין שמולך יושב כשידיו שלובות על חזהו, או מונחות מתחת לשולחן, קפוצות, זה סימן לסגירות ולמתח, וזה סימן רע באשר לעסקה הנרקמת...במקרה כזה כדאי אפילו להפיל נייר, או
עט כבדרך אגב, ולהוציא את האדם שמולך מהעמדה המתבצרת, לעמדה פתוחה ומקבלת יותר.
למה אסור להשתמש באיטליה בסימן הישראלי ל"רק שנייה"?
בישראל מקובל להצמיד את האגודל לאצבע ולאמה לסמן לאדם שמולך "רק רגע, רק שנייה". באיטליה אותו סימן בדיוק נחשב לגסות רוח קיצונית, ויכול למוטט עיסקאות.